שלום אורח
הוספת תגובה

כתבה: ניחוח החציר בהרקדה בבית זרע

כינוי זמני
   זהו כינוי זמני לצורך הודעה זו בלבד. עדיף להירשם ולהתחבר כמשתמש קבוע כדי לשלוח תגובות
כותרת:
תגובה:
גולשים שאינם משתמשים רשומים מתבקשים להזין בתיבה את האותיות המוצגות
[ לחץ כאן לבחירת אותיות אחרות ]

CAPTCHA Image

להקליד את האותיות כאן:
         עזרה   אורח     התחברות  הרשמה
הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים.
בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק

במסגרת תוכנית הביקור בהרקדות ברחבי הארץ הגענו השבוע ביום שני להרקדה של ספי אביב בבית זרע.
ההרקדה מתקיימת באולם מרווח (חדר האוכל של הקיבוץ) ומתאים מאד להרקדה; רצפה חלקה ונקייה (מרצפות), שירותים נקיים ומתוחזקים, כסאות לישיבה סביב, שולחנות המאפשרים ישיבה בחברותא ושיחת חברים, מיזוג טוב מאד, כל סוגי השתייה הקרה והחמה (אפילו סודה מהברז), כיבוד קל, ובקיצור - כל התנאים הסביבתיים שיאפשרו קיום הרקדה מהנה.

ספי המרקיד הגיע מבעוד מועד לארגן ולהכין את האולם וכך גם יכולנו לשוחח מעט על ריקודי העם באופן כללי ועל הכיוונים המתפתחים בתחום זה כיום.

אבל כל זה רק הקדמה למה שחיכה לנו בהמשך; ספי פתח את ההרקדה בסדרת ריקודי מעגל מהיפים ביותר שיש – ריקודים אשר מחזירים אותך לשורשים האמיתיים של ריקודי העם, למורשת האוטנטית, לארץ ישראל היפה במלוא הדרה. אי אפשר היה לעמוד מנגד, אי אפשר היה שלא להיכנס למעגל ושלא להתחיל לרקוד למרות היותנו עסוקים. (למשל: מה נאוו, מי האיש, ערב בא, זמר נוגה, אל תשאל אותי, גלי המזרח ועוד).

בהמשכו של הערב עברנו למתכונת של חצי שעה זוגות וחצי שעה ריקודי מעגל, שיטה טובה מאד לדעתי. האנרגיה הבלתי נדלית של ספי והרפרטואר היוצא מהכלל חברו ויצרו ערב מהנה מאד.

כשיצאנו מההרקדה המתין לנו הקינוח: הריח המוכר מהרפת שהחזיר את חלקנו לשנות הילדות הרחוקות ולהתרפקות על נוסטלגיה ועל ריקודי העם של אותם הימים הרחוקים אשר התאפיינו בעיקר על ידי פשטות ותום רב, זאת אל מול התחכום והדיגיטליות של ימינו אנו.

ממליץ על ההרקדה הזאת בחום רב!