שלום אורח
הוספת תגובה

כתבה: הגיגים של רוקד ותיק

כינוי זמני
   זהו כינוי זמני לצורך הודעה זו בלבד. עדיף להירשם ולהתחבר כמשתמש קבוע כדי לשלוח תגובות
כותרת:
תגובה:
גולשים שאינם משתמשים רשומים מתבקשים להזין בתיבה את האותיות המוצגות
[ לחץ כאן לבחירת אותיות אחרות ]

CAPTCHA Image

להקליד את האותיות כאן:
         עזרה   אורח     התחברות  הרשמה
הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים.
בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק

כמי שרוקד שנים רבות, אני מצר על מה שקורה כיום.
על כל שיר היוצא לדרך מתחבר לו ריקוד חדש.
בתחילה היה הדבר נחמד, אולם ברבות הימים אי אפשר לרקוד. חלק נכבד מכל הרקדה מוקדש לריקודים חדשים, דבר המשרת את יוקרת המרקידים המבקשים להתהדר בשורה ארוכה של ריקודים.

נכון שיש לנו, ציבור הרוקדים, עניין בריקודים חדשים, אולם אין לנו עניין במאות ריקודים חדשים בשנה! אנו מגיעים להרקדה לרקוד ולא לכלות את זמננו בלימוד של אין סוף ריקודים. הרי בסופו של דבר חלק מהריקודים הללו יורדים לתהום הנשייה, וברוב המקרים הריקודים הללו, שלא התחבבו על קהל הרוקדים, ירקדו רק בחוגו של המרקיד-יוצר או בקרב הקליקה שלו.

ארגון המדריכים לריקודי עם חייב להגביל את חבריו במספר הריקודים המצטרפים למעגלי ההרקדות ברחבי הארץ. הארגון צריך לקבל החלטה כמה ריקודים יכנסו במשך השנה וילמדו. המרוץ של המרקידים אחרי הריקודים עבר את גבול הטעם הטוב.

אין ספק שלא היינו רוצים שכל ההרקדות תהיינה דומות עם מספר מוגבל של ריקודים, אבל לא היינו רוצים כל כך הרבה ריקודים ברפרטואר שלנו. אין לנו צורך באלפי ריקודי עם שמזמן הפכו לסלט של ריקודים שלא מתאים להם השם ריקודי עם, אלא ריקודי עמים, וגם על זה ארגון המדריכים צריך לקבל אחריות.

פן נוסף וחשוב נוגע לרעש הבלתי נסבל בהרקדות. לא אחת אני מגיע להרקדה זו או אחרת ולכולן יש מכנה משותף והוא הרעש.

כשאני מדבר על רעש כוונתי מצד אחד לווליום האדיר הקורע את עור התוף של הרוקדים, ומצד שני לאיכות מערכת ההגברה, שלדעתי קונים אותה בהתאם לרמת הדציבלים הבלתי נסבלים הבוקעים ממנה.

אין ספק שכיום הרעש הוא חלק נכבד מחיינו: בכל אירוע נושא המוסיקה הרועשת הוא דומיננטי, ומדובר בחתונות ועוד אירועים משפחתיים.

הרעש, כמו מזג האויר, מדברים עליו רבות וכמדומני שלא עושים איתו דבר. לדעתי, לחלק מהמרקידים נפגמה השמיעה בגלל החשיפה לרעש, וחבל שגם אנו ציבור הרוקדים ניפגע ונפגום בשמיעתנו.

הצלצולים באזניים, הנובעים מהרעש שלאחר ההרקדה הקבועה שאני משתתף בה, מלווים אותי במשך כל השבוע עד להרקדה הבאה.

בחוג שאני משתתף בו יש עוד עשרות הסובלים מהרעש, וכל כך הרבה פעמים בקשנו להוריד את הווליום אבל דבר לא נעשה, כאמרת הפתגם "הכלבים נובחים והשיירה עוברת". כל הבקשות שלנו נופלות על אזניים ערלות, ואני מקווה שארגון הרוקדים יטפל בבעיה כאובה זו.

ברור לי כי הצעירים המשתתפים בחוגים השונים מעדיפים מוסיקה ברמת דציבלים כה גבוהה כי הם התרגלו שמוסיקה שומעים בקולי קולות.

פתרון לבעיה, פרט לדחיפת אטמי אזניים, היא הכנסת סאונד מתאים למערכות הממוחשבות של המדריכים. בראשית דרכי כרוקד כלי העזר למרקיד היה נגן אקורדיון שליווה את ההרקדה. ברבות הימים הגיעו הטייפים עם הקלטות של הריקודים ועוזר מיוחד למרקיד היה מחפש את הריקוד הבא בקלטת. לא אחת נוגן השיר הלא נכון או שהשיר המנוגן לא התחיל בזמן, והעוזר היה צריך להריץ את הסרט קדימה ואחורה.

ואילו כיום, כשהמערכת ממוחשבת והמדריכים משקיעים כסף רב במחשב נייד משוכלל וגם בתוכנת הנגן, נשארה מערכת ההגברה מאחור, ואיכותה פוגמת באיכות המוסיקה. הפנייה היא לכל מי שאמון על ההרקדות: האיגוד, המרקידים והרוקדים שימו לב שניתן לשפר את המוסיקה כך שנוכל ליהנות הן מהמוסיקה והן מהריקודים. כיום יש בשוק מערכות הגברה המבטלות את הצורך בווליום גבוה וגם מנטרלות חלק מהרעשים הפוגעים באיכות הסאונד מצד אחד ומעלות את איכות המוסיקה מצד שני.

בברכה ובכבוד רב,
דני בן-שטרית

רוקד מזה שלושים שנה, סובל מצפצופים באזניים מזה עשר שנים, ובקצב הזה אאבד את השמיעה בתוך שנים אחדות אלא אם כן....