שלום אורח
הוספת תגובה

כתבה: שחיתות בריקודי-עם

כינוי זמני
   זהו כינוי זמני לצורך הודעה זו בלבד. עדיף להירשם ולהתחבר כמשתמש קבוע כדי לשלוח תגובות
כותרת:
תגובה:
גולשים שאינם משתמשים רשומים מתבקשים להזין בתיבה את האותיות המוצגות
[ לחץ כאן לבחירת אותיות אחרות ]

CAPTCHA Image

להקליד את האותיות כאן:
         עזרה   אורח     התחברות  הרשמה
הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים.
בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק

המסרון האנונימי שקיבלתי מחברה בכירה בארגון הרוקדים לא הותיר לי הרבה אפשרויות. "או שאתה מקדיש לי ערב ריקודים" נכתב במסר "או שאני מוחקת את כל סיפוריך מהאתר"...
מכיוון שלא השכלתי לשמור העתקים לסיפוריי, בחרתי באפשרות הראשונה...
אתר מימוש הסחיטה נקבע רחוק מעין השרון, אי שם בשולייה הדרומיים של השפלה כדי שחס וחלילה לא יחושו ידידותי בשרון עד כמה אני נתון לסחיטה...
כן, אומרת לי הבכירה, הסדנא מתחילה ב 8:00 ! תבוא בזמן...
כדי להגיע בשמונה, צריך לצאת בשבע, להתלבש בשש, לאכול ארוחת ערב בחמש, בקיצור חשבתי על יום חופש....
למרות שטרם קיבלתי מבני משפחתי את הדבר הזה ששומר שזקנים לא ילכו לאיבוד (GPS) הצלחתי להגיע באיחור קטן, הרבה לפני שהבכירה היגיעה...
כיבדתי את עצמי בקפה וצפיתי בדריכות בסדנת הזוגות. "טוב שהיא מאחרת" אמרתי לעצמי בקול רם בלב. את הריקוד הזה ממילא אינני יודע....
את המשפט הזה מלמלתי עוד הרבה פעמים לפני שהגיעה. כשהגיעה הבכירה, משכתי זמן בראיון שערכתי לה לפני עלייתנו לרחבה.
פתאום שמעתי לחן מוכר. עלינו לרחבה. מרוב התרגשות שכחתי לאיזה כיוון מתחילים. שתיים שלש התנגשויות עם השכנים החזירו אותנו מהר מאד אל היציע. במשך שעה וחצי של סדנת הזוגות אני מודה שלא הכרתי יותר מחמישה ריקודים!!! ככה זה אצל ישראל שיקר בנצר סירני, הרבה ישן מעורב בהרבה ענתיקות... בגלל שאני במתחילים כבר שמונה עשרה שנה, לא למדתי את הריקודים הישנים הללו.
כדי לנחם את הבכירה, רקדתי מעגלים לידה (שלא תצא בלא כלום)...
ריקודי הזוגות הנורמלים התחילו. שתיתי מים, לקחתי אויר וקפצתי למעגל החיצוני קרוב לכיסאות. אחרי שידעתי שלשה ריקודים ברציפות, חזר לי הצבע לפנים והתחלתי להשוויץ. סינדרלה אמרה שהיא אוהבת להסתובב אז כל ריקוד שיש בו סיבוב של הבת רקדנו פעמיים...
אחרי הסבב המוצלח הלכנו לאכול ארוחת ערב כי כאמור, את ארוחת הערב אכלתי קרוב לבוקר... זוגתי הבכירה השתחררה גם היא מהמועקה שהביא עליה רקדן המתחילים הנצחי ופנתה לעסוק עבורי ביחסי ציבור ולקדם את ספרי "על הצחוק ועל העוקץ"... היה כדאי. הספרים שנמכרו כיסו את הוצאות הדלק, כרטיס הכניסה ואולי גם את ארוחת הבוקר...
אינני רוצה להודות בפה מלא מחשש שהבכירה תפעיל סחיטה נוספת, נהניתי!
נהניתי מסוג אחר של הרקדה, מרפרטואר שונה, מבת זוג שונה בסגנונה ובעלת חן מיוחד. נהניתי מהסקרנות המתעוררת במפגש עם אנשים שונים ונהניתי להיות אנונימי.
בקיצור, תודה לורד (שם בדוי) המקסימה על ערב מהנה במיוחד.