שלום אורח הוספת תגובה כתבה: פעם ראשונה בכרמיאל כינוי זמני    זהו כינוי זמני לצורך הודעה זו בלבד. עדיף להירשם ולהתחבר כמשתמש קבוע כדי לשלוח תגובות כותרת: תגובה: גולשים שאינם משתמשים רשומים מתבקשים להזין בתיבה את האותיות המוצגות [ לחץ כאן לבחירת אותיות אחרות ] להקליד את האותיות כאן:          עזרה   אורח     התחברות  הרשמה הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים. בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק אז ככה, בעקבות שמחתי והנאתי מהתחביב החדש, לאחר שניים וחצי מרתונים וכמה ארועים חגיגיים , ולאחר 9 חודשי ריקוד אינטנסיביים למדי, נולדה בשעה טובה - החלטה טובה! אשתתף עם רוקדי המדינה בפסטיבל כרמיאל !!! בהתלהבותי - תיכננתי טיול שלם סביב הארוע, ראיתי בדמיוני איך אני רוקדת ימים ולילות רצופים אדרנלין בשמיים ורגליים מפזזות על האדמה אלא שאילוצי רכב טירפדו את כל התכניות... :\ ההחלטה נפלה! לא נותר לי אלא לעזור מעט בחלוקת פליירים בהרקדות, וקצת לקנא בנוסעים.. (קצת, כי עוד לא ידעתי מה זה...) הפסטיבל התחיל ביום שלישי, אין לי הרקדה ביום הזה - הרגליים נחו והראש היה עסוק בהחלטה שנפלה... למחרת מהבוקר - עזרתי לה לקום! לקחתי חברה (רזה כמו מקל :) , לקחתי תרמיל - ויצאנו אל הגליל!!! הגענו באוטובוס 846 מת"א ישירות לכרמיאל.. חבל שיש רק אחד ביום בשעה 17:00, כדאי להציע לאגד לקראת הפסטיבל הבא לתגבר לשלושה ימים את הקו הזה - כולם ירוויחו. ירדנו בכביש הראשי ממש קרוב לאחת הכניסות ומיד הלכנו לכיוון הצלילים ~ הרקדת ריקודי עמים. היה נחמד לראות, אבל לא הכרנו כלום... אז עד ההרקדה הגדולה, טיילנו בכל המתחם, ביזבזנו על שטויות, נהנינו מהמוני אנשים מסבירי פנים שמחייכים אפילו סתם (!) מיד כשחייכתי חזרה, נדבק לי החיוך ללב והתאהבתי בבת אחת בפסטיבל התרבותי הזה... המקום הראשון שעצרתי בו, היה אוהל אירגון הרוקדים. עצם היותם שם, גרם לי להרגיש שיש מטרייה אחת גדולה תומכת, עוזרת ומשתדלת - עבור כל הרוקדים. התוצאות היו בשטח. בכל השטח <שרותים, משטחים, מידע ועוד> אני מקווה שבשנה הבאה אעזור בפועל. <עד אז אשמח לעזור ככל יכולתי בכל עניין אחר> בינתיים רכשתי עוד חולצות אירגון הרוקדים שעשויות מבד נעים והלכתי לי לריקודים. בחצות, התחילה הרקדה במגרש הטניס הגדול.. אני חושבת שאף פעם לא רקדתי במקום ענק כ"כ וביחד עם כ"כ הרבה אנשים - "..רציתי לחבק שם את כולם..." ! החול במגרש, לא היה לי מוזר כי לא הכרתי את מה שהיה שם קודם :) אבל לרקוד עליו - היה תענוג ונחת! בדקתי הבדלים בין פאתי המגרש לבין המרכז, הבדל עצום! כל הכבוד על תרומה שכזו. כדי להשלים את 'מחמאת ה(מ)חול' לאירגון הרוקדים ~ אגיד: ת ו דה ! בשל ההנאה מהריקוד, בשם הברכיים והקרסוליים, וגם בשם הנעליים <שלפעמים מתמרדות נגדי על רצפת פרקט> אחלה רעיון. הגעתי לאולם הרקדת הנוסטלגיה, מיד כשהיא התחילה הבנתי שזה הדבר הקרוב ביותר למה שאני קוראת ריקודי עם. השירים "שלי" שאני אוהבת, הצעדים שמזכירים לי את המעגלים בתנועת הנוער, האוירה באולם שהיתה כאילו כולם חברים של כולם, אוחזים ידיים, מחייכים אין לי ספק שבעתיד הלא רחוק אמצא הרקדה כזו להשתתפות קבועה. לקראת הבוקר, חזרתי למגרשי הטניס, פחות אנשים, אבל כל מי שנשאר - רקדן רקדן היה כיף להסתכל על הרוקדים ולשמוע את השירים <וזה היה אפשרי גם מהדשא הסמוך> אז נישכבנו על מחצלת שהכינותי מראש, התכסינו ב'לונגי' כי היה קריר למי שלא רוקד וראינו הופעה יפה של אנשים שמחים. מאוד שמחתי לפגוש אנשים שהכרתי, טוב לדעת שמעגל של אנשים נעימים ונחמדים מקיף ארועים שונים בתחום הזה.. אז הגעתי לביקור קצר, אבל לקחתי ממנו את כל מה שהספקתי. :) נהניתי מאוד