שלום אורח
הוספת תגובה

כתבה: אז לך תתגלגל לך תתגלגל לכרמיאל...

כינוי זמני
   זהו כינוי זמני לצורך הודעה זו בלבד. עדיף להירשם ולהתחבר כמשתמש קבוע כדי לשלוח תגובות
כותרת:
תגובה:
גולשים שאינם משתמשים רשומים מתבקשים להזין בתיבה את האותיות המוצגות
[ לחץ כאן לבחירת אותיות אחרות ]

CAPTCHA Image

להקליד את האותיות כאן:
         עזרה   אורח     התחברות  הרשמה
הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים.
בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק

ובכן...
לאחר שהשלמתי שעות שינה והתעוררתי מכרמיאל רשמית ברגע זה...הרשו לי לשתף אתכם בתחושותיי וחוויותיי:
הפעם הראשונה שלי בכרמיאל(לא יאומן ...אל תגלו לאף אחד!)היתה רק בשנה שעברה. הגעתי לפסטיבל בחצות, בדיוק להרקדה המרכזית...
בעודי חוצה את כל הדוכנים ונפעמת מכמות האנשים, הגעתי למגרש הטניס, כי אמרו לי ששם הכי שווה ! בכניסה למגרש, ניצב שולחן קטן
ומאחוריו 2-3 כסאות, שבכל פעם שעברתי במהלך הלילה,אלה אוישו ע"י אנשים שונים ומוכרים עם חולצות אחידות בצבע, המייצגות את פועלם
של סובבי השולחן :"ארגון הרוקדים" !!! .
נשארתי לרקוד (מעט מאוד) במתחם זה עד בערך 04.30 בבוקר, חזרתי בטרמפ שסידר לי בחור חביב בעל מכנסיים צבאיות וחולצה מוכרת...(ניחוש אחד!)
הרגשתי שאני מתרחקת ושומעת זאבים נוהמים מאחורי גבי...מלאת קנאה וספוגת אווירה בוסרית מדהימה...נכנסתי לאוטו וחזרתי הביתה.

בשבוע האחרון מלאת לבטים אם לנסוע או לא...ככל שהתקרב יום הפסטיבל, כך התחזקתה דעתי שאני חייבת להיות שם והחלטתי סופית שאני נוסעת ל"נעילה".
הגעתי לפסטיבל בשעה 21.00, קניתי לי כרטיס "מוזל" בכניסה לאמפי וצעצוע מהפנט לבני הקטן (בכל זאת נעדרים ללילה, חייבים לחזור עם מתנה, לא?)
הכמות העצומה של האנשים על הדשא וגודל הבמה כבר סימרו את שערותיי...טלפון אחד בסינכרון עם הרמת יד לגובה עזרו לי למצוא את המקום הנכון בדשא
בין החברים (העייפים ורצוצים ועם זאת מעוררי הקנאה בשל שהותם כבר 3 ימים...)חיבוקים ונישוקים....ו..שקט! המופע מתחיל !!!
להקת המחול הראשונה עולה לבמה, אני מחדדת ראייה ועוברת לישיבה זקופה...3 חברות מימיני ,בהתאמה מדויקת ותזמון מושלם, ביחד שלושתן,זורקות את עצמן
על הדשא לתנוחת שינה, אני צוחקת לעצמי ולא מסיטה מבט מן הבמה...נהנית מכל דקה ! הרי אני מסוגלת להביט שעות באנשים רוקדים...קו"ח בלהקות מחול...
חלק מהביצועים היו טובים וחלק טובים פחות...כבשה אותי דווקא הכוריאוגרפיה של "שומר החומות" התלבושות היו שחורות והתנועה היתה מעניינת. עוד אני זוכרת:
את "הבלבול" שהיה משעשע ומיוחד, את התלבושות הנוצצות והיפות של הרוקדים על גלגלים...(כל הקהל עמד על רגליו ומחא כפיים...מחזה מרגש), את ה"קוגו' סאן"-
כוריאוגרפיה בסגנון יפני עם תלבושות ססגוניות...ואת מופע האלומיניום הנחמד...ובכלל, לראות כ-200 רקדנים רוקדים "הורה" על במה אחת...אותי זה ריגש (אני מבינה שההתלהבות חולפת עם ותק הנוכחות בפסטיבל...זה בסדר, אני ארגיע את עצמי לבד...). על הבמה הופיעו גם: יואב יצחק עם פני מלאך (וכבר היה בא לי לרקוד...)
ובועז מעודה ביצע שני שירים לסירוגין וספג מחיאות כפיים סוערות בכל פעם, ובצדק ! הקול שלו חודר לעצמות...הרגשתי מחוברת אליו באוזניות....
קובי אפללו ביצע את שיר געגועים באופן די גרוע לטעמי...יהורם גאון ביצע שיר אחד...והדובדבן- אילנית ! ש...מה אכפת לי מה היא שרה?? היא נראית פשוט מדהים,
כיצד ניתן לא להצדיע לאשה בגילה שנראית כל כך נפלא ושרה כל כך יפה?!! וכמובן...שהיא נעלה את המופע, כאשר כולם זקופים על הדשא בשירת ההמנון !
זהו....קמים....הולכים לכיוון המגרשים....הגיע הזמן לרקוד !!!

הגעתי למגרש הטניס, פגשתי מלאן ת'לפים חברים בדרך...כשהגעתי לכניסה, שמחתי לראות עמדה מכובדת של ארגון מכובד "ארגון הרוקדים" (נעים מאוד עדי חבד)
קניתי לי את הגופיה שרציתי כבר מזמן (שמעת אותי...סיוון?) והלכתי למתנ"ס יחד עם חבורה אנרגטית, ... שמענו שיש שם חפלה תימנית אמיתית ואכן היתה....
הגענו לאולם מפוצץ ברוקדים במעגלים תימניים לשירתו של נער(כנראה תושב המקום) שהלהיב את כולם בגוון קולו (כמו של אייל גולן משהו...) הערב שם נמשך עם מושיק עפיה,
אבי פרץ ואחרים...ואני, שחייבת להספיק עוד כמה דברים....הלכתי עם חברה מכובדת (פרפרית אחת מדהימה) לדגום הרקדת נוסטלגיה מיוחדת...ואכן מיוחדת במינה
היא היתה...מעגלים מעגלים, כולם אוחזים ידיים, אוירה רגועה וריקודים ישנים ישנים שאין לנו מושג בכלל שהם קיימים....משהו מדהים ! שם ראיתי הרבה מרקידים..
ביניהם משה תלם ויענקלה לוי ואתי מעודה שנמשכתי אחריה פנימה לתוך המעגל ורקדתי בצפיפות מובנת וללא שום תלונה ,יחד עם כולם !
מסופקת מחוויותיי עד לאותה עת יצאתי למגרש הגלגיליות....עכשיו התחיל הערב !
למדתי את השיטה מהר...חצי שעה מעגלים בגלגיליות ובמקביל חצי שעה של זוגות בטניס ולהיפך...התחלתי בזוגות... 2 בני זוג מעולים, ואני מסודרת ! התחלתי בגלגיליות.
ורק מילה אחת קטנה על מגרש הגלגיליות: ההרקדות שם פשוט שוות ! כל פעם עלה מרקיד אחר עם רפרטואר נהדר.
כשבני הזוג חזרו לקבועות שלהן...התפניתי למעגלים...ושוב התחלתי עם מגרש הגלגיליות. שם כבר נכחו תותחיות במרכז המעגל (פרפר, מלכתוש, מיכלוש, מעודה ועוד):
"פסק זמן", "ליה", "אדמה ושמיים", " שורשים", " מחול יונתן", "שיכור ולא מיין" ועוד...(גם "צופי" היה יותר מאוחר יותר...)
ואפילו המאווררים הענקיים שהוקמו ברחבה לא עזרו לי אחרי זריקת האדרנלין הזו...

זהו...שעת הזאבים מתקרבת...בעקבות השנה שעברה, אמרתי לעצמי, שהשנה אני לא יוצאת מכרמיאל לפני החמה...קודם שהיא תצא - אח"כ אני !
התמקמתי לי במגרש הטניס עם כוס קפה ביד...מתרעננת לקראת "הכיפיים" של לפנות בוקר...תוך מפגש-שיחה עם חברים...והנה זה מתחיל:
"פני מלאך", "פעמוני מזרח"(תענוג לרקוד מול איילת של דרור), "הלוואי עליי", "דבקה בנות הכפר", "דבקה אתי", "דבקה כיף", "דבקה גיד", "חלון משקיף לים התיכון",
"חמסה" , " צליל רועים"(שאני עוד צריכה ללמוד), "תגידי" ועוד...(האמת שציפיתי ל"יעלה ויבוא" אך התאכזבתי...נו טוב, משום מה, גדי לא נכח באותו זמן...זה לא אופייני, לא?)
יש לציין את מה שציינו כבר רבים לפניי...החול שפוזר במגרשים היה השדרוג הכי מוצלח ונבון שיש ! ואכן...יצאה החמה ושלחה אותותיה...קרניה האירו את הרוקדים האחרונים של חגיגת "השורות" שנעלה את הלילה הקסום והמטריף הזה !!! רק אז הסכמתי לגרור את עצמי משם ולשוב לביתי בבטחה.
שנזכה לשנה הבאה !

"חייה ותן לחיות"
סופרוומן