שלום אורח הוספת תגובה כתבה: החוויה הפרטית שלי בסרט הורה 79
הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים. בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק כרמיאל, מופע להקות 30+++++ , צלם עם חצובה מחפש, מחפש משהו...
התקרבתי אליו ושאלתי: מה אתה מצלם? ומשם - היסטוריה...
הגיש לי הצלם צטלה (נייר) עם שמו, מייל וטלפון. זה היה אדון במאי אלי כהן!!!
כך החל הרומן שלי עם אלי ותחילת הגשמת החלום לשחק בסרט.
במקביל החלו בליבי חששות: צריך ללמוד טקסט, ולא לגמגם!!!
כן. נולדתי מגמגם, וככל הנראה אמות מגמגם. בשבילי להיות דמות בסרט זה אתגר לא פחות חשוב מלהגשים חלום.
באודישן הראשון אלי אומר לי: "אבל אתה מגמגם"...
עניתי: "נו? אז מה? לי זה לא מפריע. ולך?"
ואז אלי, בדמות האדם החושב, חשב חשב וחשב... ולבסוף אמר:
"אולי תשחק את עצמך, ודי..." יאללה, עשינו עסק.
אלי נתן לי לשחק דמות של נודניק וקרציה בנושא בריאות ומזון, שתמיד הורס שמחות של גלידות ועוגות (ממש לא התחברתי לדמות), למרות שיחסית לגילי אני נראה טוב.
רציתי שיהיה לי רומן עם אחת הרקדניות, כרקדן טוב ונראה טוב ... בעיניי כמובן, אך לא כך היה.
היתה זו עבורי אחת החוויות המדהימות שעברתי וממנה למדתי.
אני חייב לציין שאלי כהן הינו במאי מהשורה הראשונה בארץ, אך רוב הזמן מדבר לרצפה.
אני זוכר מקרה מצחיק בצילומים בסצנה בים.
אני והחבורה רצים לנו על החוף, בחזרה נשארנו רק שלושה...
יש לי שורה לומר: איפה החברה?
יצא לי חצי גמגום חצי נשיפה, וכל הסט צחק ללא הפסקה...
בסרט אני איציק, במציאות - שי שורק, סמנכ״ל אמב״י - ארגון המגמגמים בישראל.
לפרטים על הסרט הורה 79
לטריילר הסרט הורה 79
|