שלום אורח
הוספת תגובה

כתבה: מי בכלל צריך ארגון רוקדים???

כינוי זמני
   זהו כינוי זמני לצורך הודעה זו בלבד. עדיף להירשם ולהתחבר כמשתמש קבוע כדי לשלוח תגובות
כותרת:
תגובה:
גולשים שאינם משתמשים רשומים מתבקשים להזין בתיבה את האותיות המוצגות
[ לחץ כאן לבחירת אותיות אחרות ]

CAPTCHA Image

להקליד את האותיות כאן:
         עזרה   אורח     התחברות  הרשמה
הזכויות על כל הנשלח לאתר הן של ארגון הרוקדים.
בלחיצה על לחיץ "אשר" הנכם מאשרים כי תגובתכם נכתבה בשפה ראויה ובהתאם לחוק

השאלה מדוע באמת צריך ארגון כזה ואיך כל השנים רקדנו והסתדרנו בלעדיו ראויה לדיון ולתשובה לכל השואלים והספקנים.
התארגנות יש מאין של בודדים מטבעה באה לענות על צורך מסוים במציאות קיימת ולמטרה מוגדרת, האינטרס של המתקבצים לפעילות התנדבותית אינו מחייב תמימות דעות והסכמות על דרכי הפעולה להשגת המטרות שהוגדרו. גם הכישורים והתרומה האפשרית של כל אחד מהיוזמים המתקבצים תהיה שונה. חייבים להבין שכאשר הפעילים המתנדבים בארגון מייצגים צרכים של ציבור רחב, לא ניתן להשיג הסכמה מוחלטת של כלל הציבור למהות ההתארגנות ולמטרותיה, ויש להשתדל להגיע להסכמה רחבה.

צחוק הגורל המתעתע הוא כשהתארגנות חברתית נובעת מהתנהגות, ממעשים, או מחדלים של רשויות ממשלתיות ומקומיות, מוסדות ציבוריים, חברות עסקיות ומסחריות, ארגונים ואפילו של היחיד. דוגמאות יש לנו לרוב: שביתת הנכים, שביתת הסטודנטים, מחאות החולים להוספת תרופות לסל הבריאות, מחאת חיילי המילואים בעקבות המלחמה, ולאחרונה שביתת המלצרים ברשת "קופי טו גו".
מטבע הדברים האחרונים שיקדמו בברכה את הקמתו של ארגון הרוקדים יהיו חברי ארגון היוצרים והמרקידים, שדווקא הם אלה שבעטיה של התנהלותם בשנים האחרונות, גרמו לו לארגון הרוקדים להתהוות ולקום. תרומתם ואחריותם לצורך שנוצר להתארגנות הרוקדים, מוטלת ברובה על המרקידים המובילים והיוצרים הבכירים בארץ ובחו"ל, בעיקר בגלל ריבוי יצירה ולימוד של ריקודים חדשים. גם המסחור של מה שהיה בעבר תחביב של אנשי ארץ ישראל היפה וסכומי העתק של מיליוני שקלים בשנה שמגלגלת "תעשיית ההרקדות" והסובב לה: מרתונים, תיירות, מזון אבטחה, פרסומת, מוצרים ושירותים בארץ ובעולם וכן נסיעות לחו"ל, יצרו מציאות כלכלית חברתית אחרת ושונה לרוקדים ולמרקידים, כפי שמיטיבים להגדיר אותה דוברי המרקידים עצמם במושג הכלכלי השגור בפיהם "תחרות חופשית", או להבנתנו שלנו "תפוס כפי יכולתך", על כן אין להם אלא להלין על עצמם. אחריות תורמת נוספת מוטלת לפתחם של הממונים האחראים על פסטיבל כרמיאל, גם שם מדובר בהתנהלות כספית כלכלית וחוסר התחשבות בצרכים ובתנאים הסביבתיים של הרוקדים הפוקדים את הפסטיבל שנה אחר שנה. דרך קופת הפסטיבל בכרמיאל עברו במהלך 20 השנים מאז תחילתו ועד היום, סכומים המסתכמים בעשרות מיליוני שקלים ברובם המכריע כספי ציבור, ואילו ההשקעה ברווחת הרוקדים עצמם היתה שולית ביותר.
ישנם מרקידים החושבים וטוענים בצדק מנקודת השקפתם, שאין כל צורך בארגון המייצג את הרוקדים, כי הדאגה לרווחתם וטובת הרוקדים היא לכאורה בראש סדר העדיפויות שלהם, והם פועלים יום יום כבר עשרות שנים למען מטרה זאת מעצם תפקודם כמרקידים. הטענה הזאת מזכירה לכולנו את התנהלותם של הבנקים בישראל ודאגתם המחבקת למען לקוחותיהם המרוצים לכאורה, בריבוי ויצירה של מאות עמלות, ועלויות גבוהות בניהול חשבונות הלקוחות, נשמע לכם מוכר ? יצירה של מאות עמלות/ריקודים והתייקרויות על חשבון הלקוחות.

רבים מאיתנו בעד כלכלה חופשית, אך כשכוחות השוק בשם התחרות החופשית נשלטים ומרוכזים בידי מעטים ללא בקרה וכללים של ריסון עצמי יזום, בסופו של יום התוצאה תהיה התארגנות נגדית של הצרכנים בעלי המודעות העצמית, החשים חוסר התחשבות וניצול לא הוגן של מצב קיים.
הצלחתה של התארגנות חברתית תלויה בשני גורמים עיקרים: יכולתם, כישוריהם, נחישותם וכושר התמדתם של היוזמים לאורך זמן, למול המצב שבעטיו הם החליטו לעשות מעשה וגודל המשימות שהם לקחו על עצמם לבצע. ובעיקר - במידת התמיכה הרחבה המכרעת והחשובה של הציבור אותו הם מבקשים לייצג, ובעבורו הם עושים את פעילותם בהתנדבות.
בלעדיכם ובלי תמיכתכם אין לנו כל סיכוי להצליח למען התחביב האיכותי והיקר לכולנו.