אתר ארגון הרוקדים לריקודי עם ישראליים                   www.harokdim.org     
אורח   
הרשמה התחברות
דף הבית
מי אנחנו
חיפוש הרקדות
גלריית תמונות
רוקדים כותבים
פורום
קישורים
פליירים
צרכנות
סקרים
סקר ריקודים
שאלות נפוצות
צור קשר
English
צ'אט
רדיו הרוקדים
מונה כניסות

שמורת גדדני בן שטרית ינואר 2009 
סיור לתל לכיש ושמורת גבעת גד *
ביום שישי ה- 12.12.08 יצאנו קבוצה של כארבעים רוקדים החברים בארגון הרוקדים לטיול ראשון לשפלת יהודה. את הטיול יזמו וארגנו יצחק (איציק) ועקנין והרי כוריאל (ממייסדי ארגון הרוקדים) וזאת במסגרת של "ארגון הרוקדים". זהו טיול ללא תשלום הראשון של הארגון הפועל מזה כשנה. ארגון הרוקדים הנו עמותה המנוהלת בהתנדבות מלאה ומושך אליו חברים רבים. מטרת הארגון לייצג את הרוקדים מול גופים או ארגונים, שיפור הנוחות ורווחתם של הרוקדים, הרחבת מעגלי הרוקדים גם לבתי ספר ולמוסדות חינוך ועוד.

הרוקד יצחק (איציק) ועקנין, מורה דרך במקצועו, התנדב לארגן וללוות את הטיול שכותרתו "תל לכיש ושמורת גבעת גד". על תל לכיש נכתבו מאמרים אין ספור, אבל ההדרכה המקצועית של איציק הפכה את הטיול לחוויה עצומה. ראשית הידע שלו שהועבר בצורה יוצאת מן הכלל למטיילים, שנית ההתלהבות שלו והעיקר - הכאב הרב שנבע ממראות התל המוזנח היה כן ונתן מימד חשוב לתובנות שלנו כלפי התל שאינו מוכר לקהל הרחב, כי אין לו את ההילה של תל מגידו, תל חצור או שאר האתרים שנחפרו ושומרו, ובפרט בשל ריחוקו מאתרי תיירות אחרים ברחבי הארץ. (על התל ניתן לקרוא באתר www/meva.co.il תחת הכותרת קהילה כותבת, החברה להגנת הטבע, המדור של דני בן-שטרית).

לאחר סיור בתל לכיש ונסיעה קצרה הגענו לשמורת גבעת גד לארוחת צהריים ולהמשך הטיול בהדרכתו של איציק.

שמורת גבעת גד
השמורה, ששמה נגזר מהיישוב המקראי מגדל גד (יהושע ט"ו 38) שהיה כאן, שוכנת בדרומה של שפלת יהודה, ממערב למושב אמציה. ניתן להגיע אליה מהכביש המוביל לבית ג'וברין הוא תל מרשה, ומכאן ללכיש ולאמציה. השמורה מתאפיינת בגבעות בעלות פסגות שטוחות, המתנשאות לרום של 350 – 430 מטרים מעל פני הים. הפסגה הגבוהה בשמורה היא גבעת עוקצר (נ"ג 431) במזרח השמורה. בטיולנו הגענו לפסגת גד ברום של 412 מטרים מעל פני הים, מגבעה זו ניתן לתצפת על כל האיזור ועד לאשקלון. מסביב ניתן לראות את תל לכיש, תל מרשה, העיר קרית גת ועד אשקלון השוכנת לחוף הים.

השמורה, הנמצאת באיזור ספר המדבר שבין החבל הים תיכוני לבין המדבר, מתאפיינת בצבעה הירוק לעומת הצבע החום של המדבר, דבר המעניק לשמורה ייחודיות ואופי מיוחד.

השמורה הייתה מיושבת מקדמת דנא וניכרים בה פעולותיו של האדם בבורות החצובים, במערות ובשרידי החורבות שהיו פעם בתי מגורים, בתי בד, בתי מלאכה, מערות קולומבריום, מערות מסתור ועוד. הסלע הרך, הוא הקירטון, הקל על החציבה בו, ולכן מרובים בו הבורות והמערות ושאר החללים שהאדם זקוק להם. בשמורה נמצאו חרסים המעידים על התיישבות מהתקופה הישראלית, הרומית, הביזנטית ועד היום.

חלק מהשמורה משמש כיום כשטח מרעה של הישובים לכיש ואמציה ובעיקר מגדלים בהם בקר לבשר.
בגלל מיעוט הגשמים עד כה כל השטחים שמגדלים בהם בעיקר חיטה עומדים מאובקים וסדוקים, מצפים לגשם כדי לזרוע את החיטה, אולם אין כלל סימנים לגשם. בשמורה יורדים כארבע מאות מ"מ גשם בשנה, האיזור חם מאוד בקיץ ומכיל את המאפיינים של ספר המדבר.
בחלק מהשטחים יש פלומה ירוקה-צהבהבה שחקלאי אופטימי זרע אותה לפני שבועות אחדים. אולם בגלל עצירת הגשמים נראה שאין מנוס אלא לחרוש את השטחים שנזרעו. וכאן מתאים יותר הביטוי "הזורעים בדמעה בבכי יחרושו". בשנה שעברה כשטיילנו כאן עם מטיילי הסיורים ללא תשלום של החברה להגנת הטבע, היו מרבדים אדומים מדהימים של כלניות שכיסו את כל השמורה וסביבותיה שכאילו בערו מצבע הכלניות, אולם כיום הרושם הוא שפריחה זו עלולה להיפגע. אני מקווה שאטעה בתחזיותיי.
בשטח השמורה כאלף ושלוש מאות דונם שניטעו על ידי האדם. בעיור של שנות החמישים והשישים רוב העצים הם אורנים ולכל מחפשי האורניות זה גן עדן לליקוטן, בתנאי שיהיה גשם כמובן. הצמחיה הטבעית של השמורה מורכבת בעיקר מאשחר ארץ ישראלי ומאלת המסטיק, חרוב, סירה קוצנית, קורנית מקורקפת, כלניות, רקפות, סחלבים ומרבדים צהובים של סביון אביבי וחרדל למינהו.
בשמורה בעלי חיים רבים תנים, שועלים, ארנבות וצבי ישראלי, שתחנות ההרחה שלו מפוזרות בכל מקום.

אנו, קבוצת הרוקדים, ביקרנו בגבעת גד, שם ראינו את קברו של השייח' עלי, הבנוי על אתר קדום. מבנה הקבר כולל ארבעה חדרים בעלי תקרה ערבית אופיינית (אחד החדרים התמוטט). לא הרחק נמצאות מערות מגורים שנחצבו בסלע הרך. סיפורו של שייח' עלי הוא פיקנטריה לסיפורי ארץ ישראל ואגדותיה. ברחבי הארץ יש קברים אחדים המיוחסים לשייח' הנכבד, וברור לכולם שזה דבר שאינו הגיוני ולכן צריך לתרץ זאת. סיפורו של השייח' הוא: מסופר כי לשייח' הגיעה נערה בוכייה שסיפרה כי הכד שנשאה נפל ותוכנו נשפך. הנערה שחששה לספר להוריה כי החלב שהיה בכדה נשפך, פנתה לעזרה לשייח' הנכבד. הלז ללא אומר ודברים ביקש מהחלב השפוך על הארץ לשוב לכד, וכך היה: החלב חזר לכד ולנערה הוקל. אולם לא כולם היו שבעי רצון מכך... היו אלה השדים שמאוד התרעמו על האירוע יוצא הדופן הזה וגזרו עליו שלכשימות לא ייטמן באדמה. ולכן, לאחר מותו, כל פעם שטמנו אותו באדמה, הקיאה האדמה אותו וזה ההסבר מדוע לשייח' הנכבד מייחסים מקומות קבורה רבים. (אולי כדי לבלבל את השדים?).

בשמורה חורבות ישובים רבים ובהם: חורבת גבר (רסם ג'יברין), רסם א-רסום, חורבת זיתא, חורבת מסד, מצד אל-מג'ריחי גבעת עוקצר ועוד, ובעיקר מערות חזן. מושב אמציה טיפל באתר בעבר ובשנת 2003 נזנח האתר המרשים ועזובה שולטת בכל. מערות חזן הצטיינו באיכות הגבוהה שלהן ונשמרו בהן מערכת מחילות מרשימה באורך 220 מטרים, בורות פעמון וכן בית בד תת קרקעי עם שטחי איחסון עצומים. לפני סגירתו ניתן היה לבקר בצורה מאורגנת ולהתרשם מפעילותו הענפה של האתר בימי קדם, וחבל שכיום האתר מוזנח. איך חולפת תהילת עולם...

כמובן שנאחל לקבוצת הרוקדים שמטרותיהם יתקבלו, ושהטיול הזה, שהדריך יצחק (איציק) ועקנין, יהיה מבוא לטיולים רבים בעתיד שיארגנו החברים בארגון הרוקדים והמשך של המפגשים שמטרתם לגבש את קבוצת הרוקדים המתעניינים בתחומים נוספים, פרט להרקדות.

* הכותב : דני בן שטרית – רוקד ותיק ומטייל לא פחות.

לכתבה זו נרשמו 6 תגובותלהסתרת התגובותלהוספת תגובה

 אורח  התחברות  הרשמה  רשימה כללית של תגובות  

6.(*הרקדן מדן) 
 תודה רבה "אורחת" בעבור תגובתך
 כן את צודקת כבר אין כל כך הרבה אפשרויות, הולכות ומצטמצמות ההרקדות בהן נפגוש מרקיד סולידי ענייני מתחשב וללא אגו נפוח, והייתי מוסיף אף צנוע ( מה יש תכונה טובה ונדירה בימינו), ושאינו צורח לתוך המיקרופון.

5.(*אורחת) 
 תגובה ל"שירים בהרקדה"
 שירת המרקידים ענין של טעם, אנו באים להרקדה ומשלמים עבור הרקדה שורש המילה הוא "רקד" זה לרקוד, לכן, אפשרי מדי פעם לשיר ולעודד אך לא בצרחות ולא כל הערב , ולמה שנלך להרקדה אחרת אם אנו גרים באזור , אוהבים את הרפרטואר , נפגשים עם חברים שרוקדים,ובהרקדה חינמית זאת הרקדה ציבורית ולא של המרקיד. אנו באים להרקדה ולא לערב זימרה ואני מציעה שמי שרוצה לשמוע את המרקיד שר שיבקש ממנו שיעשה ערב מיוחד של זימרה וריקוד ושילך הוא לשם ודבר נוסף; עניין זה מסתבר הפך להרגל אצל הרבה מרקידים כך שאם נלך להרקדה אחרת ניתקל בזה גם שם..

4.(*א רמת גן) 
 שרים בהרקדה
 לפי דעתי יש הרבה הרקדות בארץ ומומלץ לא להגיע למי שלא אוהב שהמרקיד שר לו. לפי דעתי זה מוסיף. ואפילו נחמד. אז במקום לקטר פשוט ללכת להרקדה אחרת.

3.(*חבשושית מצויה) 
 קורס חינם לפיתוח קול למרקידים
 ישנם מרקידים שנוהגים להפגין את כישוריהם המוסיקליים בזימרה.
לדעתי, עדיף למרקידים להתמקד בכישרון הריקוד שלהם ולהשתמש במיקרופון לצורך זה בלבד.
ראוי לציון המרקיד ניסים זאב, שבהרקדה שלו באלונים עושה שימוש במיקרופון באופן מדוד ומאפשר לנו ליהנות מהשירים ומהריקודים.
מרקידים יקרים, היו קצת שקטים בבקשה. זה הרבה יותר מרשים ונעים ומתאים לאווירה של ריקודי עם ישראלים.

2.(*דורון גרין) 
 הרחבת אופקים
 שמחתי למצוא באתר נושא שאיננו מזוהה עם ריקודי עם.
כלליו הנוקשים של הארגון שמרכז הדיון בו יתנהל אך ורק סביב ריקודי עם ייבש את האתר ורוקן אותו מקוראיו.
פתיחת האתר לכתבות בנושאים שונים עשויה למשוך אליו כותבים נוספים בעלי דעה ויעמיק את הקשר בין הארגון לקוראיו.
כל עוד שהנושאים המדוברים יהוו עניין למרות ריחוקם מריקודי עם ישמר האינטרס המשותף והמלכד חבוי מאחורי הקלעים אך אפקטיבי.

1.ידיד נפש  
 כתבה יפה שהחייתה בזכרוני את הטיול
 סקירה מאוד יפה של הטיול.
העלת בי זכרונות מהטיול שהיה (עכשיו אני גם מוכן לבוחן בביה"ס ;-) ) וגם קיבלתי תיאבון לטיול הבא.

הוספת תגובה לנושא זה

 אורח  התחברות  הרשמה  רשימה כללית של תגובות