אתר ארגון הרוקדים לריקודי עם ישראליים                   www.harokdim.org     
אורח   
הרשמה התחברות
דף הבית
מי אנחנו
חיפוש הרקדות
גלריית תמונות
רוקדים כותבים
קישורים
פליירים
סקר ריקודים
שאלות נפוצות
צור קשר
English
רדיו הרוקדים
מונה כניסות

פשוט...לא סופרים אותם!פרפר צהוב יוני 2008 
האירוע בשבועות בכפר הירוק עורר אצלי את הצורך לכתוב על נושא שמקומם אותי מאוד.
אני מדברת על היחס וההיערכות המקדימה לעובדה שיש בינינו גם רוקדים יושבים ומתגלגלים, על כך שהגיע הזמן שנכלול אותם במסגרת כלל הרוקדים וניערך כולנו - רוקדים ומארגנים - בהתאם...
ברור כי יש צורך בהיערכות לוגיסטית מתאימה שתאפשר גם להם להרגיש כחלק מהכלל.
אז נכון... הרוקדים היושבים הוזמנו לרחבת ריקודי הזוגות, וזה בסדר...
אך, לפחות כמו שאני רואה את זה, הזמנה שכזו צריכה להיות על בסיס של קבע, טבעית ומובנת מאליה, כי זו זכותם המלאה להצטרף ולהיות חלק אינטגרלי מההרקדות, גם השוטפות וגם המיוחדות!
מה שהכעיס אותי, וממש! {למרות שצעד פולני, בחביבותו המיוחדת, ניסה להרגיע את רוחי הגועשת... }
הייתה ההתייחסות אליהם, לקראת הופעתו של אייל גולן. אני מדברת הן על הרוקדים עצמם והן על המארגנים.
המשטרה דרשה מרחק ביטחון מהבמה. אין לי טענות - זה תפקידה של המשטרה : לשמור על הביטחון.
הם ביקשו מהאנשים לזוז קצת אחורה ולפנות שטח כדי שיהיה מספיק גם לביטחון וגם לרוקדים היושבים שלא יכולים לעמוד, שלא יסתירו להם.
ובכן: הישראלי המכוער נתגלה כאן במלוא מערומיו...
אנשים ביקשו חזור ובקש : קחו כמה צעדים אחורה כדי שלא יסתירו גם למי שיושב על כסא גלגלים ולא יכול לעמוד.
אבל לא... מה פתאום.... למה מי מת????..... שאני אזוז????...
אז באמת., אף אחד לא זז....
ואיך נפתרה הבעיה????.... קלי קלות!
לא, חלילה, בפינוי המצטופפים....
לא חלילה בסגירת מרחב נוסף לפני הבמה... אלא שימו לב:
הרוקדים היושבים התבקשו אחר כבוד לפנות את השטח כי המשטרה דורשת "מרחב ביטחון" מהבמה...
ואנשים יקרים אלה, שכבר מתורגלים ולמודי ניסיון הם בכל הנוגע לרמיסת זכויותיהם, שכבר עייפו ממלחמות על מקומם הראוי בחברה, אנשים צייתנים המה....

וכך, כסא אחר כסא, התגלגלו להם היושבים לפאתי הבמה...
לא להם הזכות לראות מופע בפרונט שלו. הם- רק מהצד... שלא יפריעו חלילה את מנוחת העומדים....
ראיתי אותם שם, בצד... ונחמץ ליבי....
חלק מהם נטשו את הרחבה ולא צפו במופע כלל... מה לעשות? נעלבו קצת. ובצדק, לדעתי....


ואני... מה עשיתי אני?
בעוונותי, גם אני הלכתי לשבת איתם בצד. לפחות היה לי נחמד לדבר עם אנשים,לאכול גלידה...
את אייל גולן לא כל כך ראיתי כבר. יצא לי החשק...
ואפילו זכיתי לראות את מלכת החתונות מחוללת איתם להנאת כולנו...
ומה הפואנטה
האם לא הגיע הזמן להיערך, לוגיסטית, לעובדה שיש רוקדים יושבים, לדאוג לנגישות, לסגור מרחב ביטחון נוסף, אם יש בכך צורך.... וכל זה מראש ולא בדיעבד.

נקודה למחשבה לקראת כרמיאל המתקרב.
נכון שלחנך ולשנות גישה לוקח זמן, אבל צריך להתחיל מתישהו, כדי שיום אחד הגישה שכולנו שווים תכה שורשים. {והאמת, היושבים שווים אפילו יותר, כי המאמץ הנדרש מהם הוא הרבה יותר גדול משל העומדים}...
וחייבים להאמין שהדבר אפשרי!
גם אני צפיתי בעבר, רגזתי ושתקתי. אני מצרה על כך...
את ה"בום" שלי חטפתי במוצ"ש האחרון... והוא כאב...
ולכן - הפעם הזו החלטתי שאיני יכולה עוד לשתוק!

לכתבה זו נרשמו 4 תגובותלצפיה בתגובותלהוספת תגובה

 אורח  התחברות  הרשמה  רשימה כללית של תגובות