אתר ארגון הרוקדים לריקודי עם ישראליים www.harokdim.org |
|
ריקודים לשירי זיכרון | נחום אברמוביץ | 5.6.16 | |
ברצוני להעלות לדיון נושא חשוב בעיניי.
נודע לי מחברים (אני כבר מבוגר ורוקד רק ריקודים הנחשבים נוסטלגיים – שנים שהפסקתי את המרוץ.... ), שחובר ריקוד לשיר הזיכרון "אצלנו בגן". בבירור קצר נודע לי שהריקוד חובר ע"י מרקיד, שנדמה לי שהוא עצמו יתום מלחמה – כך שמעתי מאותם חברים – אדם שחווה את השכול על בשרו.
לכל עם יש קודים אתיים שהוא מכבד אותם והם שייכים לתרבות ולמסורת של אותו עם.
ברור לכולם שאיש לא יחבר ריקוד לשירים "דודו", "אחי הצעיר יהודה" או לשיר "לכל אחד יש שם".
הרי קיים קוד של כבוד, ואין חולקים עליו...אני מקווה.
אז למה "אצלנו בגן" ? שיר קשה, נוקב וכואב, שמילותיו האחרונות מטלטלות ומצמררות... האם זה בסדר רק משום שכתב אותו יתום מלחמה???
יש לי כבוד לכל אדם באשר הוא, אינני שופט, אני רק תוהה מדוע הוא שונה בקודים שלו, במילים ובכאב הנורא היוצא ממנו מ"אחי הצעיר יהודה" (כדוגמא)??
איפה הגבול בין הטעם הטוב והרגישות - לעלבון? היכן המרקידים והיכן הגבולות האישיים שלהם??
האם בין כולם לא קם אחד ויחיד שקבע: "עד כאן"??? האם עד כדי כך אין המרקידים מפעילים שיקול דעת לפי אופיים בהרקדות שלהם? אני נתקלתי במרקידים "אנושיים" רבים, אז איך זה שקפא כושר השיפוט שלהם???
והיכן אתם? היכן הגבולות שלכם? והאם לא היה ראוי שארגון כה פעיל כשלכם ייצא ב"אני מאמין" כדי לחדד
רגישות?
אשמח לשמוע ולדעת האם הנושא בכלל עלה ואיך מעבירים מסרים על גבולות ותקנונים.
אני אישית למשל, מעולם לא נכנס למעגל כשמשמיעים את "אנא בכח" – וחבריי לא מבינים ...(אגב, איני אדם מסורתי ).
מחכה לקרוא את תגובותיכם!
|
8. | (*דן בירן) | | | | (הועתק מפייסבוק ארגון הרוקדים) | | שיר זיכרון איננו דווקא שיר נהי. יכול להיות שיר זיכרון שנועד להישמע כתרועה ותהילה לנופלים. כזהו שיר על רעי שכתבתי לזכרו של משה פלס(סטמפל) ברוח קינת דוד שנכתב גם הוא כשיר תהילה למלך שאול ולבניו. משום כך , הקצב של השיר הוא כזה כפי שכתב אותו חיים אגמון (וצריך לציין שהמילים נכתבו ללחן ולא כמקובל). אין ספק שהקצב הוא שעורר לחבר ריקוד לשיר ותודו שאין ציון זיכרון טוב יותר מאשר לתת לחיים לחזור ולהזכיר את הנופלים באמצעות פעילות המחברת אליו את ההמונים. באופן זה רואים גם בני משפחתו של סטמפל את הנצחתו בשיר. סביר להניח שהריקוד רק מעלה כל פעם מחדש את זכרונו של קצין הצנחנים המוערך ואת פועלו. |
| 7. | (*אלעד שטמר) | | | | (הועתק מפייסבוק ארגון הרוקדים) | | בדיוק אתמול הייתה לי שיחה על "נערי בים ביתו"
השיר נכתב לזכר הרוגי דקר.
הריקוד של מרקו בן שמעון מרגש ואין בו אלמנט של חגיגה אלא משהו יפה ומכובד.
לטעמי זה מנציח את הנופלים ומכבד אותם
מרקו מספר שפנה לעמותת הנצחת הנופלים של דקר והם לא רק הסכימו שיחובר ריקוד אלא אף נתנו את ברכתם
אם יחובר לשיר זכרון ריקוד לבמה, תעזוב את ההופעה?
שירי זכרון הם חלק בלתי נפרד מהתרבות והמוסיקה שלנו, כישראלים, ריקודי עם הם מראה של הכל, לא רק מה ששמח |
| 6. | (*ציפי לוי) | | | | (הועתק מפייסבוק ארגון הרוקדים) | | נדב היקר שלום,
התרגשתי לדעת שאתה חיברת את הריקוד הנפלא והמרגש הזה, ועוד יותר מהדברים שכתבת. בכל צעד ובכל הנפת יד שלך אני רואה את עזרא. ונזכרת בך, כילד, כיצד עמדת ליד המזוודה השחורה, המלאה בקסטות של ריקודי עם, ובחרת את השירים שנרקוד. חלפו עברו השנים, ואין מחווה מרגשת מזו לאבא - אני בטוחה שהוא מתמוגג מגאווה.
גם אני גאה בך שהגשמת את מה שהיה כמוס בלבו - להמשיך בדרכו... אל תשים לבך למלעיזים כי בין השושנים שבנו תמיד יימצאו לך אי אלו דרדרים. יישר כוח!!!!
ציפי לוי (האחות המאומצת, גרעין תיע"ד) |
| 5. | (*נחום אברמוביץ) | | | | (הועתק מפייסבוק ארגון הרוקדים) | | אכן אתה צודק נתן ומן הסתם כבני אנוש, אנו שונים בראיתנו ושיפוטנו - ומכאן הגישה הכל כך שונה גם בינך ובייני.
אם תקרא שוב את שכתבתי, לא תמצא שום " התערבות גסה " ומילותי נמדדו וכולן היו סימן שאלה אחד גדול !!! עם המון כבוד !!..
אני מכבד את ההסבר והחוויה האישית שכתבת והתהליך להיווצרות הריקוד..וגם ציינתי בכתבה ממקום של כבוד כלפייך ( טרם שהבנתי שאתה כותב הצעדים ).
אנחנו כאן - זו שנה שניה מאז פרץ השיר לתודעה, עדיין הולכים עם צמרמורת מימי הזכרון, בבצוע חוזר וסוחף של השיר העדין הזה.....אולי זה רשומון ואולי נקודת מבט ומניח שכך זה יימשך. ........ |
| 4. | (*אורלי פילמר) | | | | (הועתק מפייסבוק ארגון הרוקדים) | | נדב יקר :
"ולפעמים הזמן בוחן אותנו
מניח לרגלינו מכשולים
אך לנו יש את הכוחות שלנו
נראה לו שאנחנו יכולים
לראות את הכאב
ולהביט לו בעיניים
להסתכל אל החיים חזק לא לוותר
להאמין בכל הלב שיהיה עוד טוב
ושבסוף אנחנו נתגבר"
בתעוזה נחישות ובאומץ רב התייצבת מול כאב, מול שכול, והיום גם מול ביקורת ובצעדי ריקוד ודילוג מרשימים הסתכלת להם בעיניים ! ויכולת להם!!
נדב אהוב - הכח של החיים חזק מכל דבר וכל אחד בוחר את דרכו שלו כיצד להתמודד עם הכאב .
לא חייבת להיות הסכמה על הדרך...וזו זכותו של כל אחד לחשוב ולנהוג כראות עיניו... מה שחשוב הוא לטעמי לאהוב , לתת מעצמך ולהעניק לאחרים מהיכולת הנפלאה שלך וכשהרגש העז מלווה את דרכייך כפי שהוא בא לידי ביטוי בריקוד המופלא שיצרת - אז אין דרך טובה או נכונה יותר לטעמי לזכור להתמודד ולהנציח !
אוהבת ומחזקת .ונפגש במעגל ! |
| 3. | (*שמוליק KREMER) | | | | תגובה לשירי זכרון | | אני יודע שלרבים קשה לרקוד ריקודים שנושאם הוא הנצחה לנופל או נופלים במלחמות ישראל אך אני רואה את הדברים אחרת . ריקוד לצלילי שיר זכרון כמוהו כמתן כבוד לנשוא ועזרה בהנצחתו כפי שהשיר נכתב להנצחתו כך הריקוד למען כבודו . התובנה הזאת חילחלה לתוכי כשראיתי ביום הזכרון האחרון את נכדתי ושלוש מחברותיה רוקדות ריקוד להנצחת זכרם של הנופלים היה בזה המון יופי וכך גם יפה שבתוך הבילוי שלנו בהרקדה אנו זוכרים ביום יום את אלה שבזכותם אנו יכולים לרקוד הסייג היחיד שלי הוא לבדוק האם גם המשפחות להן כל שיר כזה שנכתב בנפרד מרגישות כך גם כן ולנהוג תוך מתן כבוד מלא למשפחות ואין פסול לרקוד את אחי הצעיר יהודה או אנחנו שנינו מאותו הכפר או דודו ועוד הרשימה ארוכה לצערי ובתנאי שנהיה רגישים לא לפגוע ולבדוק עם המשפחות הנוגעות באותו יחיד או קבוצה ואם דרך הנצחה זו יפה גם בעיניהם ואני חושב שחלק לא מבוטל מהמשפחות יואהב זאת שיזכרו את יקיריהם בדרך המיוחדת שלנו הרוקדים |
| 2. | (*נדב נתן) | | | | נדב נתן (תגובה מפייסבוק ארגון הרוקדים) | | שלום לך אלמוני...יקר!
שמי הוא נדב נתן ואני המרקיד שחיבר את הריקוד.
הפרטים שציינת לגביי נכונים
אבי עזרא נתן היה מרקיד ורקדן בלהקת "שלום"
הוא נפל במלחמת של"ג
הסוגייה שאתה מעלה כבר עלתה ונידונה פעמים רבות. לראשונה עלה הנושא כשחובר הריקוד שיר על רעי (באישור משפחת הקצין) כן...כולם היו בהלם... אז.... תסתכל לי אתה בעיניים ותגיד לי שאתה לא רוקד "שיר על רעי" כאשר מתנגן....
מאז יצאו "יש פרחים" "האמנם" "היה הוא אפור"
"מנעי קולך מבכי" ועוד לא מעט ריקודים לשירים נוגים חלקם נכתבו על נופלים...
הקוד האתי שאתה מדבר עליו פשוט לא קיים. ובהחלט אם השירים שציינת היו רקידים היה מקום לחבר להם תנועות...ולרקוד אותם.
ריקוד הוא לא בהכרח ביטוי של שמחה....
ריקוד לשיר נוגה הוא לא חלילה זלזול ... אלה להיפך!
אני קורה לזה-
"לרקוד את הכאב"
אני עם האבדן האישי שלי
ושאר הרוקדים עם האבדן הלאומי שלהם... הרי השכול כבר לא פוסח על בתים היום...
כל אחד בצורה זו או אחרת מכיר קשור למישהו שנפל... והשירים האלה זו דרך מצויינת להיזכר בהם לאורך כל השנה!
לא רק ביום הזכרון...
ופשוט לרקוד את מותם....כהנצחתם!
אצלנו בגן -
השיר חובר לאחר נפילת הטייס תם פרקש בהתרסקות מסוקו בשל"ג 2
השיר לא מספר את סיפורט אלה נכתב כאלגוריה המתארת את ההתמודדות הבלתי נתפסת והיומיומית שלנו עם החיים המורכבים במדינה שלנו...
על ילדים בני 18 שבתמימותם יוצאים להגן על הוריהם ולעיתים לא חוזרים...!
השיר הזה התנגן שוב ושוב בטלויזיה במסגרת התכנית "בית ספר למוזיקה" ופשוט גרם לי להתחיל לנוע, לרקוד...
צעד ועוד צעד
ופניה וסיבוב...
ומבלי לשים לב נוצר לו ריקוד!
זה ממש לא נסיון לכבישת רחבות הריקודים עם שיר מוצלח כפי שאתה ציינת בגסות...
זה פשוט דרך שלי להתמודד...ולהנציח.
ריקוד זו אמנות
לאמנות אין גבולות נקודה.
אתה כקהל יכול לבחור- אוהב או לא אוהב.
אני חושב שהתערבותך בפוסט הזה למיגור התופעה של ריקודים לשירי זכרון היא פסולה.
צא מן המעגל...לך תשתה מים. אל תרקוד אם זה כל כך מפריע לך
אבל אל תנסה לגייס קולות מרוקדים רגישים שרוקדים נהנים,נזכרים ומתרגשים.
וכן....לפעמים גם דומעים...
ריקודי עם- זה לא בהכרח ביטוי לשמחה!
ריקודי עם להבנתי זה ביטוי ההוויה הישראלית בשלמותה!
אתה יכול להעיז ולומר לי שהשכול הוא לא חלק מההוייה הישראלית???
עצה לסיום-
צא מהמקובעויות הנושנות שלך.
נסה לעצום עיניים ולרקוד את הריקודים היפים האלה
צפוייה לך חוויה בלתי ניתנת לתיאור!
אני משוכנע שאבי ואיתו יתר חבריו הנופלים מתמוגגים שם למעלה מהתופעה.
מכך שפעם בשבוע נזכרים בהם... ומזכירים אותם.
ולא רק פעם בשנה...בקושי!
יום נפלא לך
ולקוראים כולם.
נדב נתן |
| 1. | (*רקדן99) | | | | שירי זכרון | | יש ריקודים לשירי זכרון שנרקדים ומבוקשים כל הזמן
למשל "שיר על רעי"
או "נערי בים ביתו"
יש בשירים האלה אלמנט של הנצחה
לרקוד אותם לא אומר שאתה חוגג את המוות של ההרוגים אלא
מכבד את הזכר שלהם |
|
|
|
|