| אתר ארגון הרוקדים לריקודי עם ישראליים www.harokdim.org |
|
| חלק 2 - רשמים מקמפ הריקודים באילת | ורד | 30.11.14 | |
המשך רשמים מקמפ הריקודים באילת/ ורד
יום חמישי, 13/11/14
בוקר טוב! השכמה בשעה שמונה, ארוחת בוקר בתשע וקדימה לקמפ! בשעה עשר מתחילות סדנאות הריקודים (הרקדנאות כדברי גדי והצוות) במתחמים השונים – מתחילים, בינוניים, מתקדמים, נוסטלגיה, מתגלגלים וילדים. אני בוחרת להתחיל את היום במתחם הראשי – מתחם המתקדמים. מתחילה לרקוד, מחייכת ומאושרת, רוקדת שני ריקודים ואז המרקיד מפסיק את המוזיקה ונכנס למרכז להדגים ריקוד שיצר. מאחר שאני מעדיפה לרקוד ולא ללמוד (ממילא לא אזכור דבר בשבוע הבא), אני עוברת למתחם אחר. רוקדת בכיף שני ריקודים, ואז... המרקידה מפסיקה את המוזיקה ומתחילה ללמד ריקוד... מאוכזבת אני חוזרת למתחם בו התחלתי, בטוחה שבינתיים כבר רוקדים שם במרץ, אך לאכזבתי כי רבה אני מגלה שלומדים שם כעת ריקוד נוסף... מסתבר שטעיתי בהבנת המונח "הרקדנאות". אין מדובר בהרקדות נטו, אלא במסגרות לימוד לכל דבר. גדי מסביר שבעצם הוא לקח את הקונספט של מחנות חו"ל והעביר אותו לארץ. כפי ששם באים הרוקדים במיוחד כדי ללמוד ריקודים חדשים ולהיות "מעורים בחומר", כך גם התכוון גדי יהיה קונספט הקמפ באילת... לצערי – לי זה לא התאים. הסכמתי ללמוד ריקוד אחד בלבד במהלך כל הקמפ (ריקוד זוגות חדש יפהפה ומדהים של גדי ביטון) וגם אותו אינני זוכרת... כך אני מוצאת עצמי מטיילת בין המתחמים, מחפשת את אותן דקות בהן רק רוקדים ולא לומדים ריקוד חדש...
גולת הכותרת של הבוקר הזה מבחינתי היא ההרקדה שנערכה בהשתתפות אייל בר-קיימא, יוצר ריקודים נפלאים שאני מאוד אוהבת: ארץ אחת, לילה, עוד ועוד, שיר למענך וכן ערב כחול עמוק – ריקוד זוגות מצוין שכולם מתבלבלים בחלקו האחרון. מירי אקוני מדגימה יחד עם אייל את החלק האחרון של הריקוד וכולם רוקדים ונהנים. אנחנו עוד נשוב לפגוש את אייל בסדנה מיוחדת שתיערך בהשתתפותו.
לאחר מסיבת בריכה בסגנון ים תיכוני בהנחייתו של ארתור גורביץ', מסיבה שמתקיימת ברחבה של מלון ספורט, מתפזרים כולם לארוחת צהריים במלונות. העייפים פורשים לאחר מכן למנוחת צהריים, ה"מכורים" כמוני מוזמנים לסדנה עם היוצר אבי לוי ולהרקדנאות נוספות. אני ממשיכה לרקוד בכיף עד תום ההרקדות, עד שכולנו "מגורשים" למלונות שלנו כדי להתקלח, לאכול ארוחת ערב, להתלבש בסגנון יווני ולשוב רעננים לערב יווני במתחם גורית קדמן שבמלון ספורט. אבל איך מתלבשים בסגנון יווני???!!!? בודדים אכן מצליחים להתארגן עם לבוש הולם. אני משתדלת ללבוש בגד לבן, שמזכיר - לפחות לי - קרבה כלשהי לסגנון יווני, מוסיפה קשת לשיערי וחוזרת למתחם הקמפ. כשאני מגיעה למתחם אני צופה ברוקדים לצלילי המוזיקה היוונית. אני מכינה לי כוס קפה ומוצאת מקום מול הבמה המרכזית שבמתחם "ערב בא". מיד יתחיל כאן המופע המרכזי – המופע של יהודה פוליקר.
אט-אט תופסים כולם מקומות ומתיישבים. גדי שוב עולה לברך – הפעם זו הפתיחה הרשמית של הקמפ. אחריו מתחיל מופע מוצלח במיוחד של האמן המוערך. אנחנו שרים עם הזמר, מוחאים כפיים בהתלהבות, יש אף הרוקדים בקדמת הבמה. המופע נמשך כמעט שעתיים ובסופו נשמעת יריית הפתיחה למרתון ריקודי עם משעה 23:00 עד ארבע בבוקר. הנוהל של המרתון מליל אמש חוזר על עצמו: הרקדה בשני מתחמים בו-זמנית, מתוזמנת לסבבים קצרים של 30-20 דקות, זוגות ומעגלים, תוך הקפדה על רפרטואר מגוון שאינו חוזר על עצמו. כשרוקדים זוגות במתחם קדמן - רוקדים מעגלים במתחם שטורמן, ולהפך. אני רוקדת ונהנית לדגום את שני המתחמים. במתחם קדמן אני רוקדת ריקודים חדשים יותר, במתחם שטורמן אני רוקדת ריקודים ישנים יותר – בעיקר ריקודי "אמצע הדרך", ונהנית הרבה יותר... הווליום רוב הזמן גבוה, אך לא יותר מדי, סביר וסביל, למעט כאשר חולפים ליד הרמקולים המונחים לצערי נמוך מדי, על הרצפה... לא היה מזיק ליישם גם כאן חלק מלקחי פסטיבל כרמיאל... כאמור בשעה ארבע בבוקר נגמרות ההרקדות בשני המתחמים ואני חוזרת למלון לשינה קצרה. עדיין לפני יומיים נוספים של פסטיבל!
המשך יבוא...
|
|
|
|
