אתר ארגון הרוקדים לריקודי עם ישראליים www.harokdim.org |
|
מילים לזכרו של אליהו גמליאל זל | רוביו חממה | 11.3.13 | |
אני זוכר את אליהו לראשונה עת ראיתיו ושמעתיו מחלל ומתופף במרתונים שהיו בשנות השמונים והתשעים בקיסריה עם משה תלם.
ראיתי לפני איש שורשי ארץ ישראלי שהיה מחובר ברמ"ח אבריו לארץ ולתרבותה. מאוחר יותר למדתי שהיה גם מורה דרך שהכיר את שבילי הארץ ויותר מכך הכיר את כל סוגי הצמחים והפרחים שגדלו בה.
אני זוכר שכאשר חגגו לו את יום הולדתו השמונים בהרקדת יום שישי בגניגר, נתנו לו לזהות צמח מסוים והוא ללא היסוס זיהה אותו מיד.
בתחום השירה והנגינה לא הייתה חגיגה רצינית [כדוגמת פסטיבל המחול בצמח ואחר כך הפסטיבל בכרמיאל] שאליהו לא נכח בה ונתן את חלקו אם בשירה, בנגינה על חליל או תיפוף על דרבוקה. מחוץ לאולם הריקודים היו מתאספים אנשים לשירה בציבור שהיה מארגן בספונטניות האופיינית לו.
אליהו היה חלק מזמרי "חבורת האש" ומנגניה, חבורה שהקים בשנות החמישים עמנואל זמיר ז"ל אשר תרמה שירים רבים לאוצר הזמר העברי [דבקה רפיח , דבקת החמור ועוד].
אישית אהבתי לשהות במחיצתו שכן תמיד אפפה אותו אווירה של שמחה ויצירתיות. זו התבטאה בין השאר בריקודים הרבים שהוא חיבר ושרובם נרקדים עד היום. אציין במיוחד את "דרור יקרא" , "ציון תמתי" ו"בשדות בית לחם". את המנגינה לשיר "ארץ זבת חלב ודבש" הלחין אליהו גמליאל בעצמו, וכמובן חיבר גם את הריקוד לשיר זה.
הוא יחסר לכולנו.
יהא זכרו ברוך!
|
2. | צדיק | | | | עצב ויגון. | | שמעתי בצער על פטירתו של אליהו. אני מכיר ומוקיר אותו כ-20 שנה. איש מיוחד שמיד חשת שהוא, השיר והריקוד מתמזגים. אדם שנתן לכל אחד להרגיש שיש גם בו מן הייחודיות והחשיבות. אדם שאהב אנשים. כל דקה בחברתו היתה רגע של הנאה.
חבל על דאבדין אך הם לנצח זכורים. |
|
|
|
|