אתר ארגון הרוקדים לריקודי עם ישראליים                   www.harokdim.org     
אורח   
הרשמה התחברות
דף הבית
מי אנחנו
חיפוש הרקדות
גלריית תמונות
רוקדים כותבים
פורום
קישורים
פליירים
צרכנות
סקרים
סקר ריקודים
שאלות נפוצות
צור קשר
English
צ'אט
רדיו הרוקדים
מונה כניסות

פינת מרקיד בנעלי בית והפעם עם יואב אשריאלעטרה גולדרינג צור ועדי חבד 16.6.11 
המרקיד, היוצר והכוריאוגרף שהאמין ביכולות שלו ליצור יש מאין


ריאיון מיוחד עם יואב אשריאל

הוא אכפתי, רגיש, בעל חזון ומלא אהבה. על ברכיו גדלו והתחנכו עשרות ואף מאות רוקדים ומרקידים. יואב אשריאל, המרקיד, היוצר והכוריאוגרף שהאמין ביכולות שלו ליצור יש מאין, בראיון מיוחד.

הוא נולד בשנת 1930 בקיבוץ רמת דוד והיה בין בניו הראשונים של הקיבוץ. חיידק ריקודי העם התחיל עוד בהיותו נער: "עוד בנערותי עזרתי לאבי, שהיה רכז ועדת תרבות בקיבוץ, לארגן מסיבות ומסכתות בחגים. בהמשך התחלתי בפעילות מגוונת של יצירה, הדרכת להקות מחול והפצת ריקודי עם". את דרכו האומנותית המשיך גם בצבא, ובשנים 1951-1950 שרת בצוות הווי נח"ל והדריך אלפי חיילים. שם גם הכיר את מירה ז"ל שהייתה הסולנית של הלהקה והפכה לרעייתו, שעליה אומר אשריאל, "עמדה לצידי ודירבנה אותי לאורך כל הדרך". אשריאל הכין מופעי ריקוד רבים, יצר ריקודים לבמה והדריך להקות מחול רבות וביניהן להקת "הפועל" תל-אביב, "פתח תקווה", "פעמי אביב" בתל-אביב ולהקת מועצת פועלי רמת גן.

איך החל הרומן שלך עם ריקודי עם?

"ההיכרות הראשונה היתה כאמור בקיבוץ, אבל מה שהתחיל את הרומן הגדול שלי עם ריקודי העם היה ריקודי עם בשנת 1947, שארגנה גורית קדמן בקיבוץ גבת. זו היתה השתלמות בנושא ריקודי העם אליה הזמינה זוג מכל קיבוץ. צעדתי לשם ברגל עם נירה בת הזוג שלי דאז מהקיבוץ. כל יום למדנו ריקוד או שניים. סה"כ למדנו כ- 7-6 ריקודים. למדנו 'לרקוד בעברית', כמו שגורית אמרה וכל הזמן הדגישה, 'כמו שיש שירה בעברית צריך ליצור ריקוד בעברית'. עד אז רקדנו בעיקר הורה לצלילי שירים עבריים. למעשה גורית הייתה המנוע שעומד מאחורי ריקודי העם שלי ובכלל".

מי היו הראשונים שיצרו או חיברו ריקודי עם ואיך נוצרו הריקודים הראשונים?

"היוצרים הראשונים היו רבקה שטורמן, זאב חבצלת, שלום חרמון, שרה לוי תנאי. גורית קדמן הייתה המנוע שדחף ליצירה ויחד עם רבקה שטורמן הן יצרו יש מאין. הכל היה ראשוני, לא היו צעדים ישראליים ורבקה קבעה שיכול חילוף ושיכול מצד לצד. בהמשך הוכנס גם הצעד התימני ע"י שרה לוי תנאי. כשראיתי את זה התלהבתי מאוד ואמרתי לעצמי זה יפה וזה שלנו".

מתי לדעתך הייתה פריצת הדרך שלך ושל אחרים?

"הייתה תקופה של כמה שנים שפשוט רקדנו את אותם הריקודים. הרגשתי שאנחנו דורכים במקום מבחינה מקצועית והחלטתי עם רעייתי מירה ז"ל לקדם את הנושא שבער בעצמותי. האמת שלא רציתי לשנות את הסגנון אלא רק להתקדם, ולחבר ריקודים חדשים. ב- 67 ארגנו את ההשתלמות הראשונה ובה חילקנו חוברת עם מונחים בריקודים, את צעדי הריקודים וכן טייפ סלילים עם השירים. לימדנו את המדריכים לעבוד עם טייפ, כי עד אז רקדו לצלילי אקורדיון".

ואיך הגיבו למהפך?

"המעבר לא היה קל. גורית התנגדה לזה. טענתה הייתה שגם באירופה בכפרים רוקדים לצלילי תזמורת הכפר וגם אצלנו זה צריך להיות. אמרתי לה 'גורית אנחנו לא באירופה, אנחנו במזרח ובהחלט לא במאה ה-19 אלא במאה ה-20 וצריך להתקדם'. אני זוכר שנרשמה התלהבות מההשתלמויות".

היה מי שידריך או יכוון אותך בחיבור הריקודים?

"לצערי לא. כשאני התחלתי לחבר ריקודים לא הייתה יד מכוונת שתדריך אותי או שתיתן עצות. אמרתי לעצמי שאני אעזור ליוצרים צעירים ואני רואה בזה חלק גדול מהמפעל שלי. הנחיתי יוצרים צעירים ועזרתי להם לבנות את הריקוד".

מה הכי חשוב שיהיה בריקוד?

"ריקוד צריך לזרום עם המנגינה בלי לחשוב מה יהיה הצעד הבא. רוקדים באים לרקוד ולהנות ולא לחשוב. העיקרון צריך להיות שריקוד עם זה לא להקה ולהקה זה לא ריקוד עם".

מה מייחד אותך כמרקיד יוצר, מה חשוב לך במיוחד?

"ההשפעה על היצירה שלי כמרקיד הייתה מהחיים בקיבוץ בעמק, לדוגמא "ערב בא". אני מאוד מושפע מהמילים ומהמנגינה. כשאני מחבר ריקוד אני סובל. אני לא אומר שכל תנועה בריקוד מבטאת איזו מילה, אבל ההשפעה היא כללית. לדוגמא, השיר "איתך ובלעדיך" של אלתרמן - מילים שאומרות כל כך הרבה. אני חושב שכל מי שמחבר ריקוד צריך להרגיש משהו. זה חשוב להתייחס בכבוד לא בזלזול. להיות מקצועי".

אתה מלווה את ריקודי העם מראשיתם, האם ניתן לחלקם לתקופות?

"אפשר לומר שהיה תהליך במשך השנים, כמו תולדות ישראל, שהתחיל בהתלהבות עצומה. שולבו ביצירה ערכים ותרבות, והתחושה היתה שהנה אנחנו יוצרים פולקלור חדש, תרבות חדשה לעם ישראל. בכנס דליה רקדו בעברית ויצרו סגנון ישראלי. זה נמשך כמה שנים, אבל לצערי זה נעצר. מה שהתחיל בהתלהבות גדולה, שקע. השאיפה שלי הייתה להרים ולקדם את ריקודי העם, אנשים רצו ללמוד ריקודים חדשים. לכן החלטתי לפתוח השתלמויות משלי לריקודי עם. זה היה תהליך קשה ולווה בלא מעט ייסורים וחוסר פרגון מגורמים לא מעטים, אבל כאן נרשמה פריצת דרך קדימה".

במבט לאחור מה היו התהליכים היפים והחיוביים שהתרחשו בריקודי העם? מה היו התהליכים שהיית מעדיף שלא יתרחשו?

"לצערי/לדעתי, ארגון המרקידים לא עושה הרבה אם בכלל, ובהחלט יש לי מה לבקר אותו. אין כנסים, הרקדות, הופעות, עיתון, השתלמויות. ארגון המרקידים צריך לדרוש מהמרקידים שיתנו חומר טוב, שיהיה איזה סינון לאיכותם של הריקודים. לדוגמא, הפולמוס שהתעורר בעקבות ריבוי הזמר וכפועל יוצא ריבוי הריקודים לשירים המזרחיים. בתקופתי לא היה על זה כל ויכוח, רקדו גם ריקודים לשירים מזרחים והרבה, אבל הכל היה בטעם וברמה גבוהה. בהשתלמויות שלי בחרתי היטב את הריקודים. כשאליהו גמליאל הציג בהשתלמות את הריקוד "דרור יקרא", אני הכנסתי אותו. כנ"ל לגבי שמוליק עם הריקוד "שבחי ירושלים" ועוד. הכל היה בטעם ובאיכות".

האם אפשר לחזור לתהליכים החיוביים/השליליים וללמוד מהם גם לגבי ההווה והעתיד?

"שוב אני חוזר לעניין הריקודים המזרחיים. זה בהחלט לא שלילי. הבעיה היא שברובם הם עומדים על רמה נמוכה. יהורם גאון אמר שהטקסטים נמוכים בחלק ניכר של השירים, לדעתי הוא צדק ובהחלט זה משליך על הריקודים. אני למשל חיברתי ריקוד ערבי – "דבקת דלעונה". בזמנו גורית שאלה אותי 'יואב מה זה הריקוד הזה'? תשובתי הייתה 'זה שיר ששרים כאן בארץ ישראל'".

מה רצוי וראוי שהמרקיד יעשה היום?

"לדעתי מרקיד צריך ללמד בממוצע 3-2 ריקודים חדשים בחודש ולא יותר. הוא חייב לסנן ולא להכניס כל ריקוד. המרקיד צריך להיות איש מקצוע, שיעבור השתלמויות ולא רק בנושא ריקודי עם, אלא בכל הקשור לתנועה, מחול, סגנון, פולקלור ועוד...שהמדריך יהיה המסננת של עצמו. שידע לכבד את קהל הרוקדים. לצערי היום אין כללים, אין אפילו יסוד לשאלה מה צריך לכלול ריקוד עם. מרקיד מחבר ריקוד, מגיע להרקדה בלי השתלמות ומלמד את הריקוד שלו, וזה טוב כי זה חדש, אבל לצערי אחרי חודש הריקוד נעלם".

במבט לאחור, מה היית משנה לו יכולת?

"גם אז כמו היום אני חוזר ואומר מעולם לא הומלכתי. חשוב להקפיד על השתלמויות מסודרות, לשמש דוגמא טובה, לסנן את העוסקים במלאכה ע"י גוף או ועדה. כמובן שאת כל התהליך אי אפשר לעשות ביום אחד אלא בשלבים, אבל כנראה שהיום זה לא מעשי כי אין מי שיעשה זאת. אפשר לצטט מהמקורות "ובימים ההם אין מלך בישראל ואיש הישר כטוב בעיניו ייעשה". אין דין ואין דיין ואין מנהיגות שתוביל את התהליך. בעבר הייתה גורית קדמן המנהיגה, שדחפה והובילה. היום איש הישר בעיניו יעשה. מכניסים כמות גדולה של ריקודים בלי סינון או טעם וריח וחבל. אין שום אישיות מקצועית שיכולה ומסוגלת לעשות זאת. לצערי אני גם כואב את הזלזול בענף שחברי ואני הקמנו ונלחמנו למענו".

אתה יכול להצביע על "האשמים" או על מי שגרם לענף ריקודי העם להיראות כך היום?

"בשתי מילים, לדעתי זה בצע הכסף".

מהם 5 הריקודים הכי יפים שיצרת?

"אין, קשה לי כי לדעתי כולם טובים. זה כמו לשאול הורה איזה מהילדים הוא אוהב יותר.


אבל אנסה: "בכרם תימן", "ערב בא", "לילה לילה", "תכול המטפחת", "באביב את תשובי חזרה", "בוא בשלום", "קוראים לנו ללכת", "כלייזמר", "איתך ובלעדיך", "אל בורות המים". דדך אגב לאחרונה חיברתי ריקוד לשיר "יצאנו אט". חיברתי אותו לאחר פטירתה של רעייתי מירה ז"ל שאהבה מאוד את השיר. אמנם ציינתי ריקודים בודדים, אבל אני אוהב את כולם ויש לי למעלה מ- 100 ריקודים".

מה אתה עושה היום?

"אני מפעיל חוגים של ותיקים, מבקר בהרקדות".

יש קוריוז מריקודי העם בתקופתך....

"אני לא יודע אם זה בדיוק קוריוז אבל בכל זאת אספר. באחת ההרקדות שארגנו בכיכר מלכי ישראל נאמר לי שגורית קדמן הגיעה להרקדה. ירדתי מהבמה, העליתי אותה לבמה, והצגתי אותה כמי שהייתה האמא של ריקודי העם. נתתי לה את הכבוד המגיע לה".

ממרום גילך וניסיונך הרב, איזה מסר היית רוצה להעביר למרקידים/רוקדים?

"שוב, איני מחפש כבוד, רק מבקש מהמרקידים והרוקדים שיתנו כבוד לענף, לחיבור הריקודים, מהמרקידים/יוצרים שיהיו מקצועיים ושיתייחסו בכבוד לריקוד. ושוב, שהמרקידים יכניסו אוירה חברותית ונעימה להרקדה".

יואב, נעמת לנו מאוד תרתי משמע. שילבת ידך בידנו והובלת אותנו בצעדי ריקוד, כמו שרק אתה יודע, במנהרת הזמן אל ראשיתה של תרבות מופלאה זו של ריקודי עם. הצלחת להאיר את עינינו ולשפוך אור על המכשולים והמהמורות שהיו בדרך. אנו תקווה שנדע לשמר ולשמור עליה, כדי שגם אנחנו נוכל להנחיל אותה לדורות הבאים. אנחנו רוצים לברך אותך ולאחל לך בריאות טובה, ועוד הרבה שנים של עשייה בכלל ובעיקר בריקודי עם. אנו מקווים שנצליח להנחיל את תפיסת עולמך ואת אהבתך לארץ לרוקדים ולמרקידים בארץ ובחו"ל.

שוחחו עם יואב וכתבו: עטרה גולדרינג צור ועדי חבד

  
  

לכתבה זו נרשמו 8 תגובותלהסתרת התגובותלהוספת תגובה

 אורח  התחברות  הרשמה  רשימה כללית של תגובות  

0.(*מיכאל סוסנר) 
 יואב אשריאל
 אני הייתי המנגן באקורדיון בחוגים של יואב אשריאל ובו השתתפו אילנה שגב ואתה לאחר מכן נסעתי לכל העולם עם הלהקות היצוגיות של ישראל תודה מיכאל

0.צדיק  
 כל תוספת מיותרת
 אין מה להוסיף. כל תוספת רק תגרע או
תחזור על עצמה.
כמה טוב יהיה אם יקום לנו עוד יואב אחד.

0.איריס גרינברג  
 יואב אשריאל- יישר כח, והמשך ללוות אותנו עוד שנים רבות
 עטרה ועדי, ראיון מוצלח. יישר כח לכם.
אכן נגעתם בנקודות רגישות מבחינתו.
משנתו של יואב אשריאל עיקבית וברורה בכל דרכו, ומבחינתו, לא יעלה על הדעת הקלות הבילתי מובנת להוציא ריקוד לאויר ללא בקרה או וועדה שתקבע אם הריקוד ראוי להרקד.
יואב מדגיש רבות שלחן מוצלח הוא לב הריקוד, ולא כל שיר מתאים לריקוד, ולא כל ריקוד ראוי להרקד.
יואב אשריאל, היוצר הצבר הראשון - יליד קיבוץ רמת דוד, כשהשפעת הווי הקיבוץ ואהבת הארץ ניכרת בריקודיו. ריקודיו היפים, שהפכו לנכסי צאן ברזל, נרקדים בכל הרקדה ובכל הרמות, החל מילדים שרוקדים את ריקודיו, רמות של מתחילים ועד מתקדמים. יואב ערב בריקודיו מספר סגנונות- החל מריקודי כרמים וטבע, שירי א"י מכותבים ומלחינים שונים, שירים מתורגמים, דבקות, ריקודי ילדים ושירי עמים.
ואכן יואב ורעייתו מירה טיפחו דורות של יוצרים. יצירותיהם הראשונות של יוצרים אלו עברו תחת עיניהם הבוחנות של יואב ומירה וזכו להערותיהם הבונות, וכך נוצרו ריקודים נפלאים שהוכיחו את עצמם במהלך השנים ונרקדים עד היום.

יואב אשריאל, תנועת ריקודי העם מודה לך ומעריכה אותך על כל מפעל חייך ותרומתך למחול הישראלי. יישר כח, ובריאות לרוב!

0.ורד  
 כתבה מעניינת!
 תודה לעטרה ולעדי על הראיון המעניין.
בעיני זה מרתק לקרוא על ההסטוריה של ריקודי העם ולהשוות בין מה שהיה פעם לבין מה שיש היום, לטוב ולרע...

0.armorltd  
 טאבו, על זה לא מדברים!
 וודאי שיש מי שזוכר כיצד רקדנו פעם... אם הייתה רצפת לינוליאום זה כבר היה נעים וכיף, עם הזמן התווספו מערכת מיזוג האוויר, רצפות הפרקט, מסכי הקרנה, תוכנות המרקידים, מערכות קול, אה כמעט שכחתי, צמחו לנו מרקידים מוכשרים והיקף ההיצע בחוגים התעצם ומאפשר לכל החפץ למצוא את מקומו במגוון רב זה.
וודאי יש עוד הרבה שלא הזכרתי כמו אתרים באינטרנט המלווים את החוגים והמשתתפים בו, חנויות הביגוד והתקליטורים, האפשרות ללמוד מן המסך את מה שפספסת בחוג, האפשרות למצוא בעל מקצוע מקרב המשתתפים בחוג ואולי לקבל העדפה..., האפשרות למצוא בת/בן זוג לריקוד, אך כל זה עדיין לא מכסה נקודה אחת שאני מתכוון אליה, וודאי תוכלו לעלות הצעות בנושא:
הגעת להרקדה ובום! ואתה מקבל/לא מקבל הודעה מבן/בת הזוג שהוא/היא לא מגיע/ה. יש לך כמובן מטרה להשיג בת זוג אבל אתה מסתכל על הטריבונה, על פינת הקפה ומעדיף להתיישב עם הכוס ולהביט על רחבת הריקודים בכיף... יש הצעות? כן ברור, גש לבחורה הראשונה ותציע לה באדיבות ובחן אבל לרוב אחרי שני סירובים אתה מתיישב ומוותר ואת... כמובן שתעדיפי כמוהו... לא נהוג שבחורה תזמין גבר, אז מה? נו ברור לנייד, לקפה ולטריבונה.
נחוץ פיתרון שלוקח בחשבון את הנאמר כאן, מצידי שיהיה ליצן, פנטומימאי, או כל אמצעי שמפיג מבוכה וחוסר נוחות, מפיל חומות ומגשר בין נפשות, דבר אחד בטוח, הביטו על מושבי הטריבונה במהלך ריקודי הזוגות ותיראו את ממדי הבעיה.
תציעו...

0.(*מלכה) 
 הזדהות והערצה
 כמי שרוקדת ריקודי עם כ 40 שנה אני מעריצה את היוצרים הוותיקים הללו שבזכותם יש לנו ריקודי עם כל כך יפים ומגוונים....

0.בת העמק האחת  
 יואב אשריאל
 אורי היקר, תודה על התוספת המעניינת.
יש עוד הרבה מה להוסיף שלצערי לא הועלה על הכתב.
כפי שכתבנו, הראיון עם יואב היה מעניין ומרתק. שמענו לא מעט סיפורים וקוריוזים על ההיסטוריה של ריקודי העם.
אני תקווה שאולי באחד הימים יהיה המשך לכתבה ובהחלט לא פחות מעניין.

עטרה גולדרינג צור.

0.(*אורי ג) 
 אנחנו שנינו מאותו הכפר
 יואב אשריאל

יואב נולד בקבוצת "עיינות". הקבוצה בה היו הוריו חנה ומשה התיישבה ב"עיין בדה" – בוסתן עם באר ועצי פרי, עצי הדר ופטל דוקרני, מוקף בגדר צבר סבוכה בסוף שנות העשרים. בשנים – 1931/2 עברו חברי הקבוצה לנקודה חדשה שנקראה קיבוץ "רמת דוד" תוך שהתאחדה עם גרעין גורדוניה מפולין שם היו גם הורי.
יואב גדל ונשם את הרוח החלוצית מאנשים שעזבו בתים, משפחות וחיים נוחים על מנת לעלות לארץ ישראל, לכבוש את השממה, להאחז באדמתה, להלחם בקשיים עצומים על מנת להנחיל לדורי דורות את אהבת הארץ והקשר העמוק לטבע. ריקודי העם נתפסו כחלק מהתרבות לשמח את העם במשהו שכל אחד יכול בלי קושי מיוחד. באותן שנים זה היה בעיקר הורה.
אין ספק שיואב הוא אחד מעמודי התווך במשך עשרות שנים, עליהם נולדו, התפתחו ותוחזקו ריקודי העם וחלק נכבד מהמרקידים המובילים הם חניכיו.
אני סבור שהשבר הגדול שהתרחש בעשור האחרון הוא תולדה של החלפת דורות. כל עוד יואב ומירה שלטו ביד רמה היה סדר, היו ריקודי עם, הייתה בקרה, היה ארגון מרקידים, היה.........
נדמה לי ששני המשפטים החשובים ביותר לתמונה הכללית מפי יואב הם :-

מה הכי חשוב שיהיה בריקוד?

"ריקוד צריך לזרום עם המנגינה בלי לחשוב מה יהיה הצעד הבא. רוקדים באים לרקוד וליהנות ולא לחשוב. העיקרון צריך להיות שריקוד עם זה לא להקה ולהקה זה לא ריקוד עם".

ובאשר למצב היום ?

אפשר לצטט מהמקורות "ובימים ההם אין מלך בישראל ואיש הישר כטוב בעיניו ייעשה". אין דין ואין דיין ואין מנהיגות שתוביל את התהליך. בעבר הייתה גורית קדמן המנהיגה, שדחפה והובילה. היום איש הישר בעיניו יעשה. מכניסים כמות גדולה של ריקודים בלי סינון או טעם וריח וחבל. אין שום אישיות מקצועית שיכולה ומסוגלת לעשות זאת. לצערי אני גם כואב את הזלזול בענף שחברי ואני הקמנו ונלחמנו למענו".

מה שמדאיג הוא שאין אוזניים שיאזינו ישמעו, אין עיניים שיראו ואין מי שיתקן. ו"המחריבים חוגגים".
אני אופטימי מטבעי ומאמין שיבוא יום ההתפקחות ויחול השינוי.
ריקודים שמחים ובריאים
אורי גבעוני

הוספת תגובה לנושא זה

 אורח  התחברות  הרשמה  רשימה כללית של תגובות